יצירות והגות של רבות ורבני מרם

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, בְּיָמִים רוֹעֲדִים אֵלֶּה, בָּהֶם שִׂמְחַת הַתּוֹרָה נִמְהֶלֶת בְּיִרְאַת הַזְּמַן הָעוֹמֵד לְפָנֵינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֶנּוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ בְּשָׁלוֹם וּבְזֹאת הַבְּרָכָה וּבְמַסַּע סִיּוּם קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַתְחָלָתָהּ מִבְּרֵאשִׁית שְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ הַפּוֹעֲלוֹת לְמַעַן תּוֹרַת חַיִּים, תּוֹרַת יְשׁוּעָה וְשָׁלוֹם. שְׁמַע תְּחִנּוֹתֵנוּ לְשָׁלוֹם וּלְצֶדֶק, ל

יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה בִּי הָרָצוֹן לִרְאוֹת אֶת רְצוֹנוֹת יְלָדַי. אֶת הַכַּוָּנָה הַטּוֹבָה וְהַצֹּרֶךְ הֶחָבוּי מֵאֲחוֹרֵי כָּל "אִמָּא בָּא לִי" וְ"אַבָּא תָּבִיא לִי". יְהִי רָצוֹן שֶׁאֵם הָרַחֲמִים תְּפַנֶּה מָקוֹם בְּלִבִּי וְתֶאֱסֹף לְתוֹכוֹ אֶת כָּל נְקֻדּוֹת הָאוֹר שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ הַקַּיִץ הַזֶּה. יְהִי רָצוֹן שֶׁאַב הַחִבּוּקִים יְחַבֵּר מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ סֻכַּת כּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם שֶׁתָּגֵן עָלֵינוּ. אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אִמּוֹתַי וַאֲבוֹתַי שֶׁ

אלוהינו ואלוהי אבותינו ואימותינו ברך את ילדינו המתחילים את שנת הלימודים שתצעידם בשלום ובשמחה ותשיבם בשלום ובמלאות למחוז חפצם. מי יתן ותברך את ילדינו בנראות ובסקרנות בידיעה שהם טובים ואהובים וביכולת לראות אחר. ברך אותם כך שירגישו לפחות פעם בשבוע שווים ומוערכים ואחת לשבוע (לפחות) גם מצחיקים ומי יתן כי גם אחת ליום יצליחו לראות אדם אחר ולמה הוא זקוק. אנא, שיזכרו להעריך את המורים שלהם ואת העבודה הקשה שהם עושים ולהרגיש אהובים על ידם ושנזכור גם אנחנו אב הרחמים שים שלום טובה וברכה חי

יְאָהַבְנוּ, בָּכִינוּ, גִּלִּינוּ בְּעַצְמֵנוּ כּוֹחוֹת חֲדָשִׁים, דָּרַשְׁנוּ אוֹתָם שוּב וָשוּב. הִמְשַׁכְנוּ לְנָהֵל חַיִּים, לַעֲבוֹד, לְתַפְעֵל בָּתִים, לְטַפֵּל בַּיְלָדִים וּבַזְקֵנִים. וִתַּרְנוּ לְעִתִּים, בְּכָל-כַּךְ הַרְבֵּה מוּבָנִים. זָכַרְנוּ אֶת הַמֵּתִים, אֶת הָאֲבֵלִים, אֶת הַפְּצוּעִים, אֶת הָחֲטוּפוֹת וְהָחֲטוּפִים שֶׁשָׁבוּ חַיִּים - וְאֶת אֵלֶּה שֶׁהוּשְׁבוּ כַּחֲלָלִים. חָמַלְנוּ, טִלְפַּנּוּ זֶה לָזֶה בִּדְאָגָה, יָשַׁבְנוּ יַחַד. כָּאַבְנוּ כָּל-כּ

שְׁכִינָה מְקוֹר חַיֵּינוּ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַיִךְ שֶׁתִּשְׁמְרִי עַל מִשְׁפַּחְתֵּנוּ. שֶׁיִּהְיֶה בֵּיתֵנוּ מָלֵא שִׂמְחָה וְאַהֲבָה. שֶׁנֵּדַע לַחֲלֹק וְלִסְלֹחַ, לִזְכֹּר וְלִשְׁכֹּחַ. וּכְשֶׁנַּחֲזֹר הַבַּיְתָה מִכָּל הַשְּׁבִילִים נִמְצָא לֵב פָּתוּחַ, מִשְׁכָּן לָרוּחַ וּמָקוֹם בּוֹ נִתָּן לָנוּחַ.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ (ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהִי אִמֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ) שֶׁאֶהְיֶה זַכַּאי | זַכָּאִית בְּעֶרֶב שַׁבָּת קָדְשְׁךָ לְהִכָּנֵס אֶל הַמַּיִם הַמְּטַהֲרִים טָהוֹר | טְהוֹרָה מִכָּל מַחְשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים. נָקֵנִי מִשִּׂנְאָה שֶׁבְּלִבִּי, טָהָרֵנִי מֵעַיִן הָרַע וְזָכֵּנִי בְּעַיִן טוֹבָה. הַצִּילֵנִי מִטֻּמְאַת מַחְשָׁבָה וּתְנֵנִי שֵׂכֶל תָּם וְיָשָׁר וּרְאִיַּת עוֹלָם טְהוֹרָה.

הִינְנִי עוֹמֵד | עוֹמֶדֶת לִשְׁמוֹעַ קוֹלוֹת אֲשֶׁר לֹא הָיוּ נִשְׁמָעִים לוּלֵא הָיִיתִי כָּאן. הִנְנִי נִיצָּב | נִיצֶּבֶת כָּאן לְבַדִּי, כְּאָיִּן וּכְאֶפֶס לְנֶגְדְּךָ. הִנְנִי מְבַקֵּשׁ | מְבַקֶּשֶׁת תהא שֶׁכִּנָּה כָּאן עִמִּי. הִנְנִי מִתְחַנֵּן | מִתְחַנֶּנֶת הַלְוַאי וָלֹא אֶהְיֶה לְבַדִּי כָּאן וְשָׁם. הִנְנִי רוֹאֶה | רוֹאָה אוֹתְךָ בְּמוֹ עֵינַי – בָּעוֹלָם אֲשֶׁר בָּרָאתָ. הִנְנִי שׁוֹמֵעַ | שׁוֹמַעַת לְקוֹלְךָ בַּאֲשֶׁר הוּא נִשְׁמַע. הִנְנִי עוֹזֵב | עוֹזֶבֶת

תִּגְדַּל שְׁכִינַת עוֹלָם וּנְשַׁבְּחָהּ, בַּכָּל וְאֵין מָקוֹם פָּנוּי מִשְּׁכִינָתָהּ: אַחַת וְכָל יָחִיד כָּלוּל בְּיִחוּדָהּ,...

אלוהינו ואלוהי אבותינו ואימותינו, בזמנים קשים אלה פונים אנו אליך. שכינה מקור חיינו, אשר אלייך עיננו בימים רעים כבימים טובים. תני בנו הכוח...

אדוני שענה לחוה, אם כל חי בהתבשרה "בעצב תלדי בנים" – ענני. שכינה שענתה לשרה אמנו בתום עקרותה בבשורת "כעת חיה ולשרה בן" – שמעי קולי. כחנה...

הַאִם הָיָה בֵּינֵיהֶן מַבָּט אֶחָד, יָשִׁיר, שׁוֹבֵר מְחִצּוֹת מִתְעַלֵּם מִן הַתְּהוֹם הַיְּדוּעָה מִתְעַקֵּשׁ לְתַקְשֵׁר, לִכְרוֹת...

שָׁעָה זוֹ, שֶׁיָּגַעְנוּ בָּהּ מִיָּגוֹן מִשְּׁקִיעָה בְּיָמִים שֶׁל צַעַר וְלֵילוֹת טְרוּפֵי שֵׁנָה; שָׁעָה זוֹ, שֶׁיָּצָאנוּ בָּהּ...

צא לדרכך לשלום, ילד שלי. בתרמילך ארזתי כמה מילים של אמא, צידה לא מתכלה. אם חפץ חיים אתה, סור מרע. הימנע מעשות רע והיזהר מרוע ידם של...