אם תרצה להבין את היהודים, אם תרצי ללמוד על תקוותיהם וצערם — פִּתחו את סידורי התפילה שלהם. בין דפי ספרי התפילה תזכו לשמוע את הדי פעימת הדורות, את האמונות והדעות, את השאלות והתהיות. כל אחד מסידורי התפילה לדורותיהם ולנוסחיהם פותח צוהר לנפש העם. הדבר נכון במיוחד במעגלי היהדות הרפורמית. הביטוי הממשי והמזוקק שלה הוא תפילתה, עוד יותר מאשר התאולוגיה או עמדותיה בסוגיות הלכתיות. מראשית ימיה בקע קולה מבתי הכנסת, והיא מבקשת להעניק ּ מקום מרכזי לכוונת הלב וליצירתיות, שישלימו את ההתייצבות על קרקע הקבַע של מסורת הדורות.

(מתוך המבוא לסידור תפילת האדם)

ידיד ותיק, חוקר ספרות חז"ל, אמר לי פעם ששפר חלקו מחלקם של חוקרי העת החדשה, שכן, אין סיכוי רב שיבואו מושאי המחקר שלו ויאשימוהו בחוסר הבנה או בקריאה מוטית. הוא צדק כמובן. סכנות רבות אורבות לפתחו של מי שמבקש לעסוק בתופעה השרויה בהתהוותה, כשאי אפשר להעריך את מידת התקבלותה או את השפעתה לאורך ימים. במיוחד נכון הדבר כשהחוקרת היא בעלת תפקיד רשמי בתופעה הנלמדת ומבקשת להביט מבחוץ אל עניינים שהיא הייתה מעורבת בהם. ועל כן, אני מבקשת להדגיש בראשית דבריי שמאמר זה הינו בבחינת תיעוד של מהלך דברים ממרחק זמן קצר, ובמידה רבה במהלך התרחשותם. אציע מבט מבחוץ ואף מבפנים על תופעות שאני שרויה בתוכן. היינו על סידור "תפילת האדם", הסידור הרפורמי החדש (תשפ"א), כעורכת שותפה שלו, כחוקרת תפילה וכמתפללת. לא אוכל להבטיח אובייקטיביות קרה ומרוחקת, אולם אני מתחייבת למאמץ כן להביא את הדברים מתוך יושרה. ימים יגידו כיצד יש להעריך את סידור "תפילת האדם", שבו עסקינן, התקבלותו והשפעתו.

ראשית אסקור את התפתחות התפילה הרפורמית בישראל, אמשיך בתיאור משימת יצירתו של הסידור החדש והאתגרים שהיו כרוכים בה, אדון בדרכי העבודה ובתהליך היצירה שלו, ולסיום אעסוק בכמה עניינים תיאולוגיים ואידיאולוגיים שזימנה מלאכת העריכה. למאמר מצורף מסמך ובו פירוט של הסידורים, המחזורים וקובצי התפילה שיצאו לאור במסגרת התנועה הרפורמית במדינת ישראל.