בין קני הסוף
- הרבה אילה רונן סמואלס
- 10 ביוני
- זמן קריאה 1 דקות
הַאִם הָיָה בֵּינֵיהֶן מַבָּט
אֶחָד, יָשִׁיר, שׁוֹבֵר מְחִצּוֹת
מִתְעַלֵּם מִן הַתְּהוֹם הַיְּדוּעָה
מִתְעַקֵּשׁ לְתַקְשֵׁר, לִכְרוֹת בְּרִית?
מָה יָכְלָה מִרְיָם לְהַצִּיעַ
בְּפָנֶיהָ צְרוּבוֹת הַדְּמָעוֹת וְהַשֶּׁמֶשׁ
בִּשְׂעָרָהּ הַמְּדֻבְלָל, בִּסְחָבוֹתֶיהָ
בְּיֵאוּשָׁהּ הֶעָמֹק וּנְחִישׁוּתָהּ לִפְעֹל?
מָה יָכְלָה לוֹמַר, מוּל הַתִּינוֹק
שֶׁהֶחְבִּיאָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם?
וְאֵיךְ יָדְעָה נְסִיכַת הַיְּאוֹר לִרְאוֹת?
אֵיךְ לֹא הִצְעִיף אֶת עֵינֶיהָ כָּחָלָן הַמָּשׁוּחַ?
אֵיךְ לֹא נֶאֶטְמוּ אָזְנֶיהָ מִצְּלִילָן הֶעָדִין
שֶׁל אֶצְעֲדוֹתֶיהָ, עֲדָיֶיהָ, אִוְשַׁת שַׂעֲרָה הַבּוֹהֵק?
אוּלַי בְּכִי הַתִּינוֹק נָגַע וְחָשַׂף אֶת לִבָּהּ
עַד חָכְמָה וְיָדְעָה לְהַצִּיל בּוֹ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ...
אַךְ מִנַּיִן לָמְדָה תְּעוּזָה בְּאַרְמוֹן הַגְּבָרִים?
הֲמִן הַנָּהָר הַשָּׁקֵט שֶׁאֵין בּוֹ שְׁלִיטָה
אוֹ מִן הַחוֹל הַנּוֹדֵד בַּסּוּפָה?
אָמְרָה הָאַחַת: בַּמַּיִם שַּׂמְתִּיהוּ
עָנְתָה הַשְּׁנִיָּה: מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִיהוּ
אוּלַי הָיְתָה שָׁם שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן.
אַחַר כָּךְ, נוֹתְרוּ הַפְּרָטִים לְבַדָּם
וּבְרִית הַנָּשִׁים טִפְּחָה אֶת הַיֶּלֶד
שֶׁלֹּא יִבְרַח מִן הַסְּנֶה
וְלֹא יֵרָתַע מוּל הַמֶּלֶךְ
וְיֵדַע לִהְיוֹת לְעַמּוֹ
עַמּוּד שֶׁל עָשָׁן וְגַם אֵשׁ.
מתוך "היא שעמדה: הגדה של פסח עם מדרש נשי חדש".
עורכות נירה נחליאלי וענת ישראלי.
בהוצאות המדרשה באורנים והקיבוץ המאוחד, 2012.



