רבים מיהודי בריה"מ מבקשים להתקרב ליהדות אך חווים יחס מדיר מצד הרבנות. מה מקומה של היהדות הרפורמית בהקשר זה? בפרק ה־14 בפודקאסט 'הרפורמיסטית' בהגשת עו"ד אורלי ארז לחובסקי, אירחה את הרב גרגורי קוטלר מקהילת שירת הגן ברמת גן ומנהל מחלקת הגיור ובית הדין בתנועה הרפורמית, ויחד שוחחו על יוצאי ברית המועצות והקשר שלהם ליהדות בכלל, וליהדות הליב רלית בפרט.
"1.2 מיליון ישראלים הם יוצאי בריה"מ", פתחה עו"ד ארז לחובסקי. "רובם עלו בעלייה הגדולה בשנות ה־90. זהו פלח אוכלוסייה עצום עם השפעה דרמטית על האוכלוסייה הישראלית. 300 אלף מהם מוגדרים חסרי דת והם אינם בני דת אחרת, לכן הם מתקשים לקבל שירותי דת מהממסד האורתודקסי כמו נישואין וקבורה. מקרים זכורים לאחר 7 באוקטובר של חללים שנרצחו בגלל שלא הוגדרו יהודים נקברו בחלקות נפרדות כמו החיילת המשוחררת אלינה פלחטי שטרם השלימה תהליכי גיור, או המקרה הנורא של משפחת קפשיטר שמחבלי חמאס רצחו את כל חברי המשפחה אבל בגלל שאב המשפחה לא הוגדר יהודי הם נקברו בחלקה נפרדת".
תחילה, סיפר הרב קוטלר על עלייתו לארץ. "גדלתי באוקראינה, אז חלק מברית המועצות, במשפחה יהודית סובייטית עם סבא וסבתא, דיברו יידיש, וקיבלו חינוך יהודי לפני המהפכה - הם לא רצו ללמד אותי שום דבר", תיאר. "גדלתי כמו ילד סובייטי. השינוי קרה שהתגייסתי לצבא. זה היה בשנים 1987-1989, אז גורבצ'וב עלה לשלטון. אתה מגיע לצבא ופוגש את כל העמים, וכל אחד מהם גאה בשייכות שלו. רק היהודים מתביישים. אנחנו חלק מאמא רוסיה אבל לא בדיוק. התחלתי לחשוב איך למלא את הגדרת הזהות הזו על דרך השלילה בתוכן חיובי. מאז אני מנסה למלא את הזהות שלי ושל החברים והשותפים שלי בקהילה בתוכן יהודי משמעותי. כשעליתי בגל הגדול חיפשתי את עצמי מבחינת יהדות. ביליתי אפילו בישיבה אורתודקסית באלון שבות".
"ואז מצאתי את 'Hebrew Union College', שיש בו שילוב נכון מבחינתי אקדמית ואמונית. למדנו הלכה, אבל גם פילוסופיה ומחשבה. ראיתי את עצמי כאינטלקטואל יהודי ולא הבנתי על ההתחלה שאני הולך להיות רב", "פה יותר מאתגר", טען. "ברוסיה לא הייתי צריך לעשות מאמץ, היו מגיעים אלייך. פה, אנשים שעלו מבריה"מ, במיוחד אלו שעלו בשנות ה־90, יכולים לראות טלוויזיה בבית ולהגיד שהם יהודים מתוקף זה שהם חיים במדינה יהודית ולא צריכים ללכת לשום קהילה. צריך להבחין בין עולים שהגיעו בשנות ה־90 ממדינה קומוניסטית, היה לנו מקצוע בבית ספר שנקרא אתאיזם מדעי, לבין אלו שמגיעים ב־10-15 שנים אחרונות - הם מגיעים ממדינה אחרת בה הכנסייה תפסה מקום חשוב באידיאולוגיה עם נפילת הקומוניזם, ויש פעילות יהודית של ה'ג'וינט' והסוכנות. מצב העולים היום שונה והיחס כלפי הדת שונה, הם הרבה יותר מוכנים, וחלקם מחפשים את הקשר לקהילה".
מה ניתן לעשות על מנת להגדיל את החשיפה ליהדות הרפורמית בקרב עולי בריה"מ? "עולה, כמו מהגר, רוצה להיות כמו כולם. אם מישהו בצפון תל אביב יעשה חתונה רפורמית כולם ידעו שזה צפוני שמחפש משהו ייחודי. אם עולה יתחתן כך, הוא חושש שיראו בו לא יהודי כי הוא לא התחתן דרך הרבנות. במרכז הארץ אנחנו מיינסטרים אבל בדרום לא. פתחנו פעילות באשדוד, שזו עיר מורכבת כי יש בה אוכלוסייה חרדית גדולהף והיו מתחים סביב נובי גוד ופתיחת חנויות בשבת. עצם העובדה שיש לנו קהילה ורב שפועל שם, הרבנים שדוברים שתי שפות יכולים להיות גשר. כך מכירים לא רק את השפה הרוסית אלא גם שפה מנטלית. כל קבוצה כזו מעלה לגיטימיות בסביבה הקרובה. אני רוצה שלכל הקהילות יהיה בית, שזה אתגר מאוד גדול. אנחנו יחסית במקום טוב אנחנו רוצים מרכז משלנו שנוכל לפעול במהלך כל השבוע. להגיע למקומות חדשים במפה כי עדיין יש אוכלוסייה גדולה של דוברי רוסית שלא הגענו אליה".