הרב ד"ר משה זמר, מורנו וחתנו של קובץ זה, הדריך אותנו, תלמידיו ותלמידותיו, במכמני ספרות ההלכה והשו"ת בה מצאנו התייחסויות רבות ומגוונות לגרים ולגיור. נושא הגיור, ובמיוחד הגיור בישראל, העסיק אותו באופן מיוחד, והדאגה לגרים הייתה ניכרת בכתיבתו ההלכתית.

לכבודה של סוגיית הגיור ויחסו של הרב זמר אליה, אעמוד במאמר זה על אחת השאלות המטרידות בתורת התפילה היהודית — הרצון לכנוּת הביטוי מזה, לצד השאיפה לכְלִילָתִיוּת (אינקלוסיביות) ושוויון מזה. כדוגמה למתח זה אבחן את שאלת שיתופם של הגרים והגרות (להלן, הגרים) באמירת מטבע הלשון הליטורגית "אלוהינו ואלוהי אבותינו" שאינה נכונה לגביהם, לפחות לכאורה.